הכי קל זה מתכון.
הכי קל זה לעשות בדיוק מה שאומרים לך.
בלי לחשוב, בלי התלבט.
פשוט לעשות ודי.
יותר קשה זה לבחור.
הכי קשה זה להמציא לבד.
כי לימדו אותנו לא לצאת מהקווים, לא לזייף כששרים, לבחור בין שלוש תשובות, למלא את המשבצות, זה מותר וזה אסור "ותעשו בדיוק מה שאמרתי לכם!".
ואז, כשכבר אפשר, אז לא זזים ועומדים במקום חסרי אונים, ולא מבינים מה רוצים? ולמה לא אומרים לנו מה לעשות?
ויברא השטן את הביצה, או התרנגולת, או הביצה, וירא כי טוב.
כי מה בא קודם?
כי היא יכולה הכל וכל יכולה;
להיות חביתה, ביצה מקושקשת, עין, קשה, רכה, נוזלית, צמיגית, מוצקה, עלומה, קטנה, גדולה, בינונית, חמה, קרה, בפנים, בחוץ, לבנה, צהובה, צרפתית, אמריקאית, סינית, יפנית.
חופש.
וחופש זו אחריות.
אחריות לחשוב, להבין, להתלבט, להתייסר, לשמוח, לבחור ולהאמין.
להאמין בעצמך ובבחירות שלך.
שהכל יכול להיות, שאפשר להקשיב לאחר, להכיר את הזר, לפגוש את המוזר והשונה.
ולהבין שאפשר לטעות ושזה בסדר.
ולבחור מחדש.
וחופש זה עכשיו. יולי אוגוסט.
כשהחום הצהוב שמייבש את הכל, מאט את הקצב וצובע הכל יבש ופריך.
וחופש זה סנדוויץ' מעוך, עטוף בניילון מיוזע, ספוג במיץ של עצמו ובתוכו מתעלפת חביתה בטעם עגבניה, ועגבניה בטעם חביתה וכל ביס ממנו באותו מרקם רך ממלא את הפה, צורב את הלשון ועוטף אותה במלח ושמן.
טעם של חופש גדול, של אמא שקמה מוקדם להכין את הסנדוויץ', חותכת את הקשה של הלחם, מטגנת את החביתה הממלאת את הבית בריח שמעורר את הבטן לקרקר, חותכת את העגבניה שמגירה את מיציה נכנעת לסכין שבידה, אורזת בניילון ומניחה באהבה בתיק הגב.
לחופש שלנו צרפנו את ג'רמי הורגן, המלך של מועדון המוזיקה ' האזור'.
ג'רמי, שחופש זורם אצלו בדם באופן טבעי, ראה עולם, ניסה הכל והקים את ביתו במועדון מוזיקה מופלא שאליו מתנקזים מוזיקאים מוכשרים ואנשי לילה תל-אביביים לערבי ג'ם סשן מאולתרים שמאורגנים על ידי ג'רמי בקפידה רבה.
כי ג'רמי אוהב לארח ונהנה מאד לבשל.
הבישול אצלו מגיע מהבית.
הוא נולד בצרפת לאמא שהייתה בשלנית ביתית מעולה שבמעולות, ובין שאר מעלליו הספיק ללמוד לבשל באופן מקצועי, לעבוד ככלכל על אניות נוסעים ענקיות ולבשל במטבחי עילית בכל רחבי העולם.
ג'רמי אוהב לשלב שילובים שאינם מובנים מאליהם ואצלו במועדון הוא רוקח מדי ערב מפגשים שיפתיעו גם את האוזניים המנוסות ביותר. מוזיקת ג'אז שמתערבבת במוזיקה אלקטרונית, מזרח מתמזג מערב, מודרני עם קלאסי, מקומי עם בינלאומי, כשהבלתי צפוי הוא הדבר היחידי הצפוי בערבים אלו.
יחד עם ג'רמי בחרנו, המצאנו, ניסינו, נכשלנו, יצאנו מהקווים, ניסינו שוב והצלחנו.
ההשראה הגיעה משילוב שבוער בזמן האחרון בעצמותיו ואוזניו של ג'רמי; מוזיקה לטינית ומוזיקה בלקנית.
אנחנו הקשבנו לצלילים שהשמיע ובעיני רוחנו ועל קצה לשוננו התערבבו, צפו ועלו במלוא הדרם המטבח היווני והמטבח הקובני.
וכמחווה לג'רמי בחרנו אנחנו לאלתר את דרכנו שהתפתלה בין שני המטבחים לכדי יצירה מאולתרת של חגיגת סנדוויצ'ים וביצים יוונית-קובנית, כי החופש קרא לנו מכל הכבישים.
נפגש בקרוב,
צוות FeinCook
