יוני, קיץ, חם, סלט.
רצף המילים הכי הגיוני שאנחנו מכירים עם תחילתו של כל קיץ.
והסלט? כל מה שירוק, קל ומרענן.
וכמה כבר עניין יש בעלים ירוקים של סלט?
או! אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אל המסע הירוק שלנו.
זיכרון מבית ספר יסודי. שיעור ביולוגיה עם המורה פרדי.
פעם ראשונה במעבדה שעמדה בקצה של בית הספר, איפה שהגדולים מהחטיבה הסתובבו.
הרגשנו קצת יותר גבוהים וקצת יותר בוגרים.
על השולחנות מונחים מיקרוסקופים ומסביב המון בקבוקים ומבחנות.
בצל.
בבקשה לקלף את הבצל.
ועכשיו, בעדינות, קלפו את העור הדק השקוף שבין שכבות הבצל.
הניחו אותו על זכוכיות הנושא ומעליו את זכוכית המכסה.
ומתחת לעינית של המיקרוסקופ.
הצמידו את העין וכוונו את העדשה.
שקט.
עולם חדש ומסעיר התגלה שם סדור ריבועים ריבועים, מבנה זר שלא דומה לשום דבר מוכר.
בכל ריבוע שכזה נקודת גרעין זעירה.
הסדר של הטבע.
ויהי אור.
לנו, בני האדם ובעלי החיים, אין דופן של תא.
לצמחים יש.
לצמחים יש דופן.
אולי בגלל זה אנחנו יותר גמישים וזזים וחסרי סבלנות.
אולי בגלל זה הם יותר שקטים וצומחים ויש להם את כל הזמן שבעולם.
והדופן? תאית.
ותאית? צלולוז.
בחודשים האחרונים יש לנו בסטודיו תרכובת חדשה שאנחנו משחקים איתה;
מתיל צלולוז ( או methylcellulose) מתיל צלולוז
תאית מתיל (או methylcellulose) היא תרכובת כימית המופקת מתאית.
זוהי אבקה לבנה הידרופילית שמתמוססת במים קרים (אך לא חמים) לכדי תמיסה צמיגה או ג'ל.
היא משמשת כחומר מעבה ומתחלב במוצרי מזון וקוסמטיקה שונים (וכן, גם כטיפול בעצירות).
כמו תאית, היא אינה מתעכלת, אינה רעילה ואינה אלרגנית.
ואחרי פרטי המידע האלה, מה שבאמת מעניין אותנו במתיל צלולוז הוא בעיקר היכולת של התרכובת לייצר טקסטורות מופלאות שנעות מעיסות סמיכות ודביקות ועד כדורים קפיציים.
התכונה שמעניקה התרכובת לבלילות שאליהן היא מוספת, היא שהן נותרות רכות או נוזליות בטמפרטורת החדר, וחימום הופך אותן למוצקות וג'לטיניות.
מחפשים נגיסות קפיצית לקציצה הטבעונית שלכם?
מחפשים מרקם רך וגמיש לגלידות שלכם?
אתם יכולים להפסיק לחפש!
מתיל צלולוז היא החברה החדשה שלכם.
את כל היופי הצלוליטי הזה בחרנו לחבר חזרה למקור שממנו הוא בא; לחבר לתאית; לחבר לסלט.
והסלט שלנו הוא סלט וולדורף.
כזה מספרי הבישול של פעם, כזה שאמא היתה מכינה כשהגיעו אורחים מיוחדים.
עם תפוחים, סלרי, אגוזים והשטיק הכי גדול שהיה לה בשרוול – מיונז!
וכשממש ממש היה צורך להרשים, קופסא של שימורי אננס היתה מצטרפת לחגיגה הזאת.
את המיונז המרנו בשמנת חמוצה ואת הסלט שלנו הפכנו לגלידה.
מתיל הצלולוז שהוספנו לבלילת הגלידה אפשר לנו לבשל את כדורי הגלידה שלנו במים רותחים ולקבל (טוב אתם יושבים?) – גלידת וולדורף קפואה חמה!
למסיבת הגלידה הזמנו הפעם את בן יוסטר, חבר טוב וצלם מוכשר שאנחנו כל כך אוהבים.
ומה הקשר אתם שואלים? ובכן, מסתבר שצלולוז הוא חומר רב תושייה ורב כישרונות.
בעבר, לפני היות המצלמה הדיגיטלית או האינסטגרם, יוצרו סרטי הצילום של המצלמות מצלולוז (תרכובת ניטרוצלולוזה) ונקראו צלולויד.
ולמה בעצם לא ממשיכים לייצר סרטי צלולויד? – כנראה בעיקר בשל העובדה שניטרוצלולוזה היא תרכובת נפיצה ביותר ששימשה גם בהכנת אבק שריפה.
בן בחר לתעד את תהליך ההכנה בעזרת מצלמת אינסטנט של פוג'י, כמו מצלמות הפולארויד של פעם, שמפתחות מיד את סרט הצילום שבתוכן לתמונה.
בן מצלם מגיל 21, מהרגע שבו קיבל במתנה את המצלמה הראשונה שלו.
עבור בן לצלם זה טבעי, כפי שהוא מעיד על עצמו: "זו הייתה משיכה שאי אפשר
הסביר, ומאז אני פשוט חייב לצלם".
בין הצלמים המשפיעים על עבודתו בן מציין במיוחד את ריצ'רד אבדון, שהדיוק שלו, ניקיון הפריימים של עבודותיו, והיכולת להעביר רגש בלחיצת כפתור, שבו את ליבו. את ארווין אולף, שיוצר עבודות הנעות בין עולמות הדמיון, החלום והמציאות לכדי יצירה פנטסטית מהפנטת.
"בעבודות שלי אני בחיפוש מתמיד אחרי נקודת המבט המעניינת ביותר בסצנה, אני תמיד אחפש את הסיבה, את הסיפור. חופש יצירה מאד חשוב עבורי: סקרנות, מחקר וחיפוש יהיו נקודת המוצא ממנה אני פועל כצלם והידיעה הברורה שהשמיים הם הגבול. זה גם מה שמחבר ביני לבין FeinCook- לשאול כל הזמן עוד ועוד שאלות ולחפש את הידע ואת התשובות ולא לעצור את רעב הסקרנות".
הבחירה בצילום אינסטנט, לדברי בן, הייתה מתבקשת.
"החיבור לחומריות של סרט הצילום, המחשבה כי חומר גלם יכול לשמש במגוון מפתיע של שימושים, החיבור בין שימושים שונים של חומרי גלם לכדי יצירה קונספטואלית חדשה, כל אלו סיקרנו אותי והעלו שאלות רבות על הגלוי והנסתר, הגלוי והחבוי, החשוף והמכוסה."
והרי לפניכם התוצאה של המפגש שלנו:
והיצירה של בן:
נפגש בקרוב,
צוות FeinCook
