הם אורזים חוויות בשקיות מרשרשות, מחדירים לשוק טעמים חדשים ותחושות סנסוריות מפתיעות.
הם פועלים בעולם שעוסק באופן מתמיד בסיפוק רצונות וצרכים שהופכים למורכבים יותר ויותר.
הם צדים היום את מה שתפגשו על מדפי הסופר-מרקט שלכם מחר.
הם – אנשי החדשנות וציידי הטרנדים.
וכדי להכיר מעט מעולמם המרתק הזמנו אלינו את אילנית קבסה-כהן, מנהלת החדשנות של קבוצת 'אסם-נסטלה'.
איך הפכה אילנית לציידת מיומנת?
"ובכן, זה היה מורכב", היא מספרת.
"התחלתי בלימודי עיצוב אופנה לתואר ראשון ב'שנקר', משם ללימודי תואר שני במילאנו ובסיומם הגעתי לתחום של חקר טרנדים. הייתי cool hunter כחלק מהצוות העולמי של 'Future Concept Lab' ועסקתי בזיהוי מגמות וברתימתן לטובת צמיחה של ארגונים שונים. אספתי מידע על מה שהכי "קול" בתחומים שונים, בהתחלה בעיקר בעולם האופנה, האסתטיקה ותרבות הצעירים ובהמשך עברתי למגמות הקשורות בהתנהגויות של אנשים, בתרבות הצריכה, בטכנולוגיות והשפעה שלהן.
כשחזרתי לארץ התחלתי לעבוד עם עזרי טרזי שהביא אותי ל'בצלאל', שם הייתי חלק מהצוות האקדמי במשך 8 שנים, בעיקר בלימודי תואר שני. לימדתי את הקורס הראשון באקדמיה שעסק בנושא זיהוי מגמות והקמתי עם עזרי והצוות האקדמי התמחות שנקראת 'אודות עיצוב' ועוסקת בתהליכי יצירה וחדשנות ויחד עם אייל אליאב הקמתי את Future Lab", מעבדה לחיבור בין עיצוב, תרבות וטכנולוגיה.
המעבדה קיימה שיתוף פעולה פורה ועטור פרסים עם 'מרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס בארץ', והפרויקט הפך דוגמא לחיבור שבין אקדמיה ותעשייה. בשלב זה בחיי לקחתי את הידע של זיהוי מגמות והפכתי אותו לכלי עבודה בתוך תהליך של פיתוח רעיון. יחד עם צוות המרצים בנינו תהליכים שונים וניסיוניים של פיתוח מוצר, ייצרנו ידע חדש בתחום ודאגנו לתעד את התהליכים בקטלוגים שנתיים לטובת העברת הידע הלאה.
במקביל לעבודתי ב'בצלאל', הקמתי חברת ייעוץ לטרנדים וחדשנות בשם 'Nextep' שסיפקה שירות לחברות מזון, לחברות סלולר, לבנקים ועוד. בשלב הזה, העבודה הייתה הרבה יותר מעשית ומסחרית – היינו מאתרים מגמה בתחום הפעילות של הלקוח ומנתחים אותה בכדי לרתום אותה להצלחה מסחרית. בהתאם לכך פיתחנו פתרונות, מוצרים ושירותים חדשים.
ואז הגיעה ההצעה מאסם.
גזי קפלן, המנכ"ל המיתולוגי של אסם, ואילת ליפשיץ, סמנכ"ל השיווק של אסם, שני אנשים יוצאי דופן, החליטו שאסם צריכה מנהל חדשנות – תפקיד חדש וניסיוני באותה תקופה. הם הציעו ואני אפילו לא היססתי. אוכל תמיד היה חלק חשוב מחיי – מילדות ועד בגרות, מהתבשילים והמאפים המשפחתיים הזכורים לי כילדה ועד האוכל והבישולים בשנים שבהן גרנו כמשפחה צעירה באיטליה, מדינה שאוכל הוא האובססיה שלה. אחרי חצי שנה התפקיד הפך לקבוע ולעוגן מרכזי בשגרת הפעילות של הארגון.
בסופו של דבר התחומים שאספתי בדרך; צייד טרנדים, עיצוב, זיהוי צרכים ויצירתיות הפכו לסל של כלים מעשיים בעולם של חדשנות, כאשר כל תחום "משוחח" עם תחום אחר ובמפגש ביניהם נוצר ידע חדש".
"אני אוהבת אתגרים שמחברים בין הדיסציפלינות השונות והעולמות השונים שאני חיה בהם.
אני לא באמת מפרידה בין מקצוע לתחביב, או בין דברים שאני אוהבת לעשות לבין עבודתי.
אני חווה בחיי סוג של "פיצול אישיות" שבא לידי ביטוי בשילוב שבין טכנולוגיה, תוכן ומזון, שילוב בין FoodTech וטכנולוגיה דיגיטלית, אוכל ו-E-commerce, אוכל ויצירה.
החיבורים האלו הביאו אותי לפגוש את החברים מ-FeinCook לפני כשנה.
התחברתי מיד לכולם; יאיר, אלי, מיכל וסתיו, שיחד מוכנים בכל פעם מחדש ללכת איתי באומץ למקום שאף אחד מאתנו לא יודע ממש היכן הוא נמצא או מה יהיו תוצאות המסע אליו. ההתנסויות והמשחק הזה במטבח סביב טעמים, מרקמים, צורות, שילובים וחומרים הם הנאה גדולה שנובעת גם מתהליך של יצירה וגם ממתודולוגיה שהיא קריטית עבורי בסל הכלים היומיומי שלי בעבודה.
אבל זה לא מתחיל במטבח-מעבדה, זה מתחיל עוד קודם בתהליך מדוקדק של חיפוש אחר מקורות השראה ועבודה נכונה עם המקורות האלו. לתפישתי, מכיוון שחדשנות היא תהליך של יצירה, אנשים שעוסקים בחדשנות (לא משנה באיזה תחום) הם אומנים.
לצד הבריף, זיהוי הצורך, ה MVP- והתוכנית העסקית, יש עוד אבני בניין שבונות את תהליכי העבודה ובראשן לפני הכל נמצאת ההשראה.
לנו, כיוצרים בכל התחומים, יש אחריות להשראה, לכן אנחנו לא מחכים לה אלא מביאים אותה.
השראה יכולה להגיע מהקשרים היסטוריים, תרבותיים, מסרט או סיפור, מנוף, מחוויה, ממוזיקה, מטכנולוגיה, מאנשים, משפה. אפילו ממילה.
וכמובן יש גם השראה מהעולם המסחרי, או בשמה הנוסף – 'מה עושים המתחרים שלנו בארץ ובעולם?'. כך נוצרת רשת של קשרים אסוציאטיביים, כשהאחריות ליצירת הרשת הזו ולהטענה שלה מוטלת עלינו. השראה זו עבודה, התבוננות, הקשבה, איסוף ופיתוח נקודות מבט אישית על העולם".
"כשהחברים מ-FeinCook הזמינו אותי להתארח בבלוג, נפגשנו למספר שיחות על מנת לגבש רעיון שיהיה כולו הגשמת חלומות אישית.
בעבורי עולם החטיפים הוא אחד העולמות המרתקים בעבודה בתאגיד מזון, כי חטיף הוא לא רק אוכל, הוא גם רגע הפוגה שלך מהעולם, רגע עם חברים, רגע של הנאה, רגע של שובע.
העולם הזה, שמורכב מ"רגעים", משקף בדיוק עד כמה הזמן שלנו כבר לא באמת ברשותנו ועד כמה אורח החיים שלנו נעשה עמוס ואינטנסיבי. הסיפור הזה מגולם במהות של המוצר. וזהו החלום שרציתי להגשים עם החברים מ-FeinCook.
יצאנו לדרך בשיחה על חטיפים, על צורות, על אופני אכילה ועל איך מייצרים צורה אמורפית ולא נשלטת. המשכנו בבחינה של הצטלבויות ומפגשים בין עולמות תוכן שונים רלוונטיים, של השראות מעולמות שונים ומשם הגענו למחשבה על בקלאווה, שהיא זיכרון ילדות שלי מבית סבא וסבתא.
סבי וסבתי היו עולים חדשים מתורכיה שנטשו את כל עולמם שם כדי לעלות ארצה, אחרי בתם הצעירה והציונית. זה סיפור מוכר על ציונות וגלי עליה שהביאו ליצירת העושר הקולינרי שמרכיב את המטבח הישראלי.
הקשר עם סבא וסבתא שלי סבב סביב אוכל. מתנת יום ההולדת הקבועה שקבלתי מהם הייתה סל עם 'דליקטסים' (כך קראו לזה אז), מיני תופינים ממולאים, סלטים, לקרדה וזיתים שסבא כבש לבד וכמובן מתוקים של תורכיה. גם בתור מי שממש לא אוהבת מתוק, את המתוק הזה העטוף בדבש ועם ניחוח תבלינים, אהבתי ואני אוהבת עדיין. ואת החוויה הזו ביקשנו ליצור בחטיף."
אנחנו, ב-FeinCook, מאד התרגשנו לראות כיצד התפתח הרעיון.
תהליך הפיתוח שלנו לא מתחיל תמיד באותה נקודה, אך עובר תמיד באותן נקודות.
על מנת לקבל השראה למוצר או מנה אנו עוברים דרך נקודות שונות, שבכל אחת מהן עולות השאלות לגבי הרלוונטיות שלו, לגבי הצרכים שהוא עשוי לספק עבור הלקוח ועבור הלקוחות שלו, לגבי החדשנות שבו, עלויות חומרי הגלם הנדרשים להפקתו, מורכבות הכנתו, הקשריו התרבותיים והשורשים הקולינריים שמהם הוא נובע וצומח.
בהמשך מגיעים ניסיונות קולינריים שונים המאפשרים לנו לבחון את היתכנות הביצוע ויצירת המוצר. בתחילה במטבח-המעבדה שלנו ולאחר מכן במטבח או המפעל של הלקוח.
לשמחתנו, הפעם ה"לקוח" היינו אנחנו יחד עם אילנית, שעבורה הגשמנו חלום בקלאווה אישי.
בתהליך השתתפו, כרגיל, כל חברי הצוות הקולינרי של FeinCook שתמיד יש לכל אחד ואחת מהם מה לתרום לתהליך פיתוח המוצר הסופי ההולך ונרקם.
הפינג-פונג הזה בא לידי ביטוי במחשבה, בתהליך, בכתיבה, בצילום, בעריכה ויצירת מוצר שהוא שיקוף של סך עבודתנו המשותפת. יחד יצרנו מוצר שעולה על סכום חלקיו, לפחות לעניות דעתנו.
https://www.youtube.com/watch?v=JAy7jRPu_fk
וכעת אנחנו מזמינים גם אתכם לקחת חלק בחגיגה >>> חטיף אורז בקלאווה עם פינוקים
